היה לי ‘רכיביי’ של 111 ק”מ
רכיבה אחרונה. האמת שעד היום לא הרגשתי ממש עצב בקשר לנסיעה שלי לשיקגו. אני מתחילה לחשוב שאולי השפיעו עלי אלמנטים חיצוניים כמו האנטי-אוקסידנטים* שקובי הזריק לוורידים ואולי החומוס** שאסנת הביאה (מ’מגה’) עשה לי משהו בגרון. לא חשבתי על התחממות כדור הארץ כל היום לשם שינוי אז העצב לא בא משם. יש סבירות גבוהה שאולי אני מתחילה לקלוט שאני עוזבת את כל האנשים, המציאות והעולם שאני מכירה. (מספיק דרמטי?)
אין דרך טובה יותר להגיד ‘ביי’ מאשר 111 קילומטר של רכיבה במסלול ג’ירו השרון^. יכולתי להתחיל מצומת רעננה אבל זאת הרכיבה האחרונה וצריך להפציץ בנפח. ארבע שעות רכיבה עברו כמו טיל יפני על סטרואידים וכבר איכשהו הגענו לכפר הירוק. We didn’t pass go and didn’t collect 100 dollars.
באמצע הרכיבה החלטתי שאני חייבת איזה פאנצ’ר אחרון^ לדרך כדי לנוח טיפה ולתת משמעות לרכב ליווי הצמוד. מהר מאד החלפתי גלגל והמשכנו הלאה. רק עצרנו למים ופיפי***.
אחרי הרכיבה הזריזה, התכנסנו שוב כולנו כדי לחגוג לי ‘ביי’. היה המון המון אוכל וכולם תרמו עם המאכלים הביתיים שלהם. נינה הכינה סלט נינה, פבל הכין סלט פבל, ירון הכין סלט פירות, דני הביא פשטידה ואני את הבעלי מתים. אכלנו עד כדי החזרת הקלוריות העבודות ואז, אחרי הקינוחים, התחיל הגודביי האמתי. קובי ונינה**** אמרו לי כמה דברים בקשר לרכיבה ולזמן הרב שבילינו ביחד.
כשהצטרפתי לקבוצה ורכבתי בקלילות מערד לים המלח וחזרה^, לא ידעתי אם אני מסוגלת להתמיד בקצב של אלופת הארץ ועוד תותחים כמו קובי ודני שלגמו קילומטרים כבר שנים על גבי שנים. מרכיבה לרכיבה לא ידעתי אם אני אצליח לקום בבוקר ולא הרגשתי שכל העסק הזה בא לי בצורה טבעית בכלל. לאחרונה אני ניסיתי הרבה מאד ‘תחביבים’ שונים ומשום מה דווקא הרכיבה ודווקא הקבוצה הזאת, Stuck. לאחר תקופה, היה רגע בשלב כלשהו שבו פתאום ידעתי שאני קמה ביום שבת לרכב אפילו בגשם. אפילו כשלא יורד גשם ומתחיל גשם תוך כדי רכיבה וממשיכים לרכב. אפילו כשאין גשם אבל ירד אתמול ויש פאנצ’ר כל 2 דקות. אפילו כשהזיעה של כל הקבוצה מריחה כמו אנטי-אוקסידנטים* מהלילה לפני ואפילו כשקובי שוכח לקום בבוקר. (זה לא ישכח 
*****
אחרי השלב הזה, הרכיבות פשוט הרגישו כמו המשך טבעי של השבוע ופספוס של רכיבה הרגישה כמו החמצה קשה. מרכיבה לרכיבה למדתי המון על טכניקה, על רכיבה בכביש, על תזונה ובעיקר על כל האנשים. עכשיו אני צריכה לקחת את הסטנדרטים שלי לקבוצת רכיבה ולהוריד אותם בצורה משמעותית לקראת שיקגו. אין ספק שקבוצה כזאת לא קיימת בשום מקום אחר. נדירים הם הרוכבים שייקחו רוכבת מתחילה תחת חסותם בכזו צורה.
ועכשיו… תראו את הקליפ הבא ואת הגרסא שלי (אם זה לא עובד לחצו כאן).
סתם
אין לי כוח לרכב. סתם
יש לי כוח אבל זה מוקדם בבוקר. סתם
זה לא מוקדם בבוקר אלא לילה כי חשוך בחוץ. סתם
זה לא חשוך בחוץ אבל באלסקה יש אור כל היום. סתם
באלסקה אין אור כל היום, יש בערך שעה אחת של לילה ביום. סתם
אין שעה אחת של לילה זה כי לא מספיק כדי באמת לישון. סתם
זה כן מספיק אבל באמת לישון טוב זה שש שעות. במיוחד לפני רכיבה. סתם
לפני רכיבה אפשר לשרוד עם 5 שעות. סתם
5 שעות זה לא מספיק כדי לטפס את נס הרים למשל. סתם
אני לא יכולה לטפס את נס הרים. סתם
אני כן. סתם
רק כשאני בקבוצה. סתם
גם כשאני בלי קבוצה אבל לא ניסיתי. סתם
אף פעם לא ניסיתי. סתם
ניסיתי. סתם
לא ניסיתי. סתם סתם סתם
^ =ציניות
*אנטי-אוקסידנטים = יין איכותי
** חומוס של אסנת = הום מייד חומוס שאסנת הכינה. קובי טען כי אסנת קנתה חומוס זה ב’מגה’ ענקית המזון.
***פיפי = היה פעם מים
**** קובי ונינה = אמא ואבא
***** הגעה לכפר הירוק רק כדי לשמוע צרצרים ולחזור להולמס פלייס עם הזנב בין הרגליים לשיעור ספינינג עלוב.
רק עוד דבר שלא יכלתי שלא לשתף
Fisher Price יצאו עם טריינר לילדים קטנים! תראו
Popularity: 22% [?]
August 10, 2008 10:31 am 1 Comment
Other Links to this Post
RSS feed for comments on this post. TrackBack URI
Subscribe
By קובי, August 10, 2008 @ 2:26 pm
נגזר עלינו לרכב מעכשיו בלי תוחלת, סתם אימוני אופניים ארוכים ללא קומיקס ופוסט של אחרי…אין למה לחכות ואין מי שיזכיר לנו איך הדברים ניראים במבט אחר ומזווית משעשעת
) וברצינות-נשמח לשמוע שהאהבה לאופנים מנצחת ושאת ממשיכה לרכב גם בניכר
הפוסט שלאחר הרכיבה היה הנושא ,כל היתר מישני