הפעם הראשונה של מעיל רוח בתול
רכיבה מספר שלוש עם הקבוצה ויש לי כבר מעיל רוח בצבע צהוב זוהר חדדדדש!
ברכיבה הראשונה הבנתי שאני צריכה מעיל רוח, ובשניה הבנתי שהבנתי נכון ברכיבה הראשונה. הלכתי לחנות המפורסמת של time trial הידוע בתור ‘החנות של צח’. (לא יעזור, צח, האנגלית לא תעזור לך פה כי כבר נדבק הסגנון של ‘הג’ונגל של אלי’ או ‘הפיצוחיה של משה’. אין מה לעשות, אתה ‘החנות של צח’.) בכל אופן שם חוויתי את הדילמה הנשית הטיפוסית.
כל אישה, שמגיעה לגיל שבה היא קונה מעיל רוח, עוברת את אותה החוויה הקשה. מציגים בפניך שני מעילים – אחד תכלת יפה שמתאים בדיוק למכנס שקנית של אדידס, ואחד צהוב זוהר מזעזע שלובשים עובדי משרד התחבורה. מה עושים? דבר ראשון מודדים אבל התירוץ של ‘נמדוד ונראה איזה מידה אני’ זה דרך אחרת פשוט להגיד ‘זה מה שאני רוצה’ אז לא יכלתי סתם למדוד. בסוף, למרבה הצער, לקחתי את המעיל הזוהר. עכשיו אני בשלבי שכנוע עצמי שעשיתי את הבחירה הנכונה…. ואכן… עשיתי את הבחירה הנכונה.. זה הרבה יותר בטיחותי באופניים….
הרכיבה! אני הצטרפתי מצומת רעננה אז רכבתי קצת פחות מהקבוצה (שקוראים לה רכבת הכחול לבן מסתבר). לקח לי קצת זמן בהתחלה השניה ללחוץ על השעון אז כנראה שהזמנים האמיתיים היו קצת יותר אבל לפי החישובים שלי ושל ה CS200 , הרכיבה היית 4:28 ורכבתי 88.1 ק”מ. כולם רכבו 115ק”מ אז אולי אני קצת מתחרטת שלא התחלתי עם כולם במחלף הכפר הירוק אבל לא נורא.
אני ממש מרגישה שהשתפרתי. אני חושבת שהרגליים שלי התחזקו ואני חושבת שאני מושכת יותר… את הרגליים. ברכיבה הקודמת היו כמה בנות שהצטרפו לרכבת ואחת שאלה אותי אם אני ‘מתחילה’ וכשאמרתי לה שכן אז היא אמרה שרואים! ממש חוצפנית אבל לא נורא, והחלטתי בגללה לשנות הרגלים. היא אמרה שאני לא מושכת מספיק… היא עוד תראה.
עוד שינוי משמעותי אצלי זה ההצבעה על פגרים ובורים באדמה. למי שלא יודע, כשרוכבים ממש צמוד אז אם מישהו מקדימה רואה משהו כמו בור או פגר או זכוכית או כל דבר אחר מזיק, הוא מצביע עליו. מי שרואה מישהו מצביע, גם מצביע. אם הבן אדם האחרון בהכחשה אז גם הוא מצביע והנהג המלווה כנראה מגחך.
בהתחלה היו מצביעים על משהו והייתי סוטה מהר ברגע האחרון. אחר כך הבנתי את העניין וכשהצביעו על משהו, הקפדתי לזוז כדי לא להיכנס בזה. עכשיו, אני אפילו גם מצביעה בשביל אלא שאחרי (ואפילו היו אנשים מאחורי). אמנם זה קצת מוציא אותי משווי משקל אבל אני מקווה שזה יסתדר עד הפעם הבאה.
עצרנו, כמובן, לשתות קפה. המלצרית עזרה לנו לדמיין איך העולם יראה בהילוך איטי אבל הקפה היה די טעים. באמת מזל שאנחנו בארץ ישראל. אני יודעת שקובי (המארגן המופלא של הרכיבות) נהנה מהנופים ומהחברה וכמובן שגם אני אבל… אם היינו רוכבים ככה בארה”ב ומגיעים לבית קפה נידח… לא היינו מקבלים אספרססו טעים בחייים! באמת בשביל זה צריך להעריך את המדינה שלנו – ארץ זבת חלב, דבש ואספרססו.
ראו את הנתונים. יש פה גם נתונים מה CS200 וגם מה RS800 (ככה יקראו לילדים שלי)
מסלול הלוך : צומת רעננה -> פרדסיה -> מזרח לישובי השרון -> ניצנה עוז -> להבות חביבה -> כרכור
מסלול חזור : דרך פול ים -> חדרה -> מעבורות -> צומת רעננה
זמן : 1:52
מרחק : 49.4 ק”מ
מהירות ממוצעת : 30.3 קמ”ש
מהירות מקסימלית : 50.4 קמ”ש
קדנס ממוצע : 92
זמן : 2:36
מרחק : 38.7 ק”מ
מהירות ממוצעת : 26.4 ק”מש
מהירות מקסימלית : 42.2 קמ”ש
קדנס ממוצע : 96
סה”כ : 4:28
מרחק כולל : 88.1 ק”מ
דפקים – (לחצו על התמונה כדי לראות פירוט)
Popularity: 26% [?]
December 29, 2007 10:21 pm 3 Comments
Other Links to this Post
RSS feed for comments on this post. TrackBack URI
Subscribe
By Asaf Mesika, December 30, 2007 @ 1:42 pm
Is it safe to ride in Israeli roads?
By yaron orenstein, December 30, 2007 @ 2:12 pm
no.
By admin, December 30, 2007 @ 7:43 pm
We have a car that follows us and blocks traffic. Thanks for the concern though