נימבוס 10 וכדורים נגד דלקת

כל השבוע אני דואגת בקשר לטריאתלון תל-אביב. האם אני אצליח לרוץ בסוף? מה אם הכאבים יהיו בלתי נסבלים? גם אם אני מצליחה לסיים, איך אוכל להתחיל להתאמן אחר כך למרתון? שאלות מטרידות שכולן נפתרו היום בעזרת כסף, סמים וסקס.. כלומר נעליים חדשות וכדורים נגד דלקת… (סתם רשמתי סקס כדי שתמשיכו לקרוא)

הכל התחיל לפני כשבועיים. הייתי על האופניים בסופ”ש ואחר כך שלושה ימים רצוף בדוושים. הרגשתי צורך להתחיל לרוץ קצת יותר ולכן יצאתי לרוץ יום אחד 12 ק”מ , יום אחר כך 11 ק”מ ויום אחרי זה 11 ק”מ. אחרי היום השלישי משהו הרגיש קצת מוזר בברך שמאל, הרגשה שאי אפשר להסביר במילים אבל כל מי שפעם חווה את זה, יודע בדיוק איך זה מרגיש.

ההחלטה שלקחתי היא שאני אמשיך לדווש ואנסה שוב לרוץ רק בעוד שבוע. כשרצתי אחרי שבוע, הריצה הייתה מעולה אבל לאחר מכן, שוב כאב לי באותו המקום. ג’יזס… לנורה האדומה שנדלקה שבוע שעבר התווסף אזעקה מחרישת אוזניים שכבר לא יכולתי להתעלם … יצאו יתדות מהקירות והחדר התחיל להצטמצם… בריכה עם פיראניות לצידי וSpice Girls מושמעים ברקע. מאז לא רצתי

אם הייתי בכסא גלגלים, הייתי נותנת לעצמי 2 כאפות. אני מודה שאני מרגישה כמו הבן אדם הכי נחה ומסכן שקיים. כל אדם שרץ בפארק, כל כלב שמקפץ לתפוס פריסבי, כל ילד שרודף אחרי יונה, כל אחד שלא הבין שעפיפון זה כבר לא פופולרי, כל אחד שכמעט מפספס את האוטובוס – אני מקנאת בו. אחרי הכל, הוא יכול לרוץ..

מה עושים? בוכים עד שנמאס, כועסים על כל מי שנמצא בסביבה, רואים שידורים חוזרים של Family Guy ובסוף נכנעים והולכים לאורתופד. מסתבר שיש לי דלקת ב Iliotibial Band. התכנית היא : מנוחה וכדורים נגד דלקת, אם זה לא עוזר אז צילום, ואחר כך חזרה לפעילות בהדרגה. הכי חשוב – מתיחות!! הרופא אמר שמומלץ לרוץ עד שאני מתחממת, לעשות לעצמי סדנת מתיחות רצינית, ואז לצאת לריצה אמיתית. אז אמרתי “יש לי תחרות ביום שבת… אפשר להתחיל לנוח אחרי התחרות?” ואז הוא אמר מילים מדהימות – “רשמית אני אומר לך לא. אבל לא רשמית – בגלל הכדורים, את לא תרגישי כאב בזמן התחרות. אולי ייקח לך יותר זמן אחר כך לחזור לעצמך”. זה בדיוק מה שקיוויתי לשמוע

בנוסף לכך , הפיזיותרפיסטית הפרטית שלי הידועה בכינויה “אמא”, חזרה מחו”ל עם שלל! לאופניים קיבלתי aeorobar שברגעים אלא נמצאים אצל עמית לוינזון להתקנה. לריצה, קיבלתי נעלי Nimbus 10 חדשות וכבר הזלתי עליהם כמות לא בטלה של ריר. לשחייה, קיבלתי בגד ים חדש. לבלוג ולשיקגו, קיבלתי מצלמה של Nikon – Coolpix S550 וגם TimeOut Chicago. לנפש קיבלתי… כלום… אין צורך , קיבלתי מספיק דברים אחרים כדי שדעתי תהייה מוסחת לכמה חודשים

המסקנות הם-

• אני עדיין סופרמן אבל אני צריכה להתחיל להתמתח ברצינות ולטפל בעצמי
• כדורים נגד דלקות זה גאוני, איך אני לא חשבתי על זה
• עכשיו אני יכולה להירגע לקראת הטריאתלון ויהיה לי אפילו מצלמה כדי לתעד כמו שצריך

ועכשיו לציטוט מהספר TimeOut Chicago לגבי אופניים בעיר -

“Cycling in Chicago is a contact sport, or can be. Wear a helmet, be vigilant against erratic driving, use lights at night, and be sure always to secure your bike with a U-lock. However, if you’re used to riding in big cities, riding around Chicago should be straight forward, perhaps even fun… dedicated bike lanes and trails are springing up around the city all the time.”

אם אתם מכירים קבוצת רכיבה טובה בשיקגו אז Let me know.
בקרוב… Post על טריאתלון תל-אביב. בהצלחה לכולם ולי במיוחד…

Popularity: 24% [?]

4 Comments

• 

  By Doron Omer, May 25, 2009 @ 2:18 pm

  כלל אצבע של פציעות:
  פציעות קורות כאשר הראש רוצה יותר ממה שהגוף יכול…

• 

  By anat, May 27, 2009 @ 9:20 pm

  אני לא מסכימה
  פציעות קורות כשלא מחזקים שרירים בחדר כושר ולא מתמתחים

• 

  By Doron Omer, June 1, 2009 @ 4:01 pm

  לא הבנת את הכוונה שלי
  העמסת אימונים על הגוף זמן קצר לאחר מאמץ (או במילים אחרות, כאשר הגוף לא סיים להתאושש מהמאמץ הקודם)זה פציעה מעבר לפינה…
  חיזוק השרירים והמתיחות זה הבסיס להתאוששות, אין ספק. אבל יש גם פרק זמן מינימלי להתאוששות של הגוף.
  הדרך של הגוף לאותת לנו שהגזמנו היא באמצעות הכאבים. דלקת כתוצאה מ”שימוש יתר” זאת דוגמה טובה. אני מכיר רצה למרחקים טובה מאוד שמושבתת בדיוק מהסיבה הזאת.
  אין לי כוונה להמשיך לחפור… העצה הכי טובה שלי היא להקשיב לגוף

• 

  By anat, June 4, 2009 @ 10:12 am

  מסכימה. הייתי עכשיו ברכיבות באיטליה והראש רצה הרבה יותר ממה שהגוף היה מסוגל זה מאד מוכר. צריך להתעלות מעל לפעמים

Other Links to this Post

RSS feed for comments on this post. TrackBack URI

Leave a comment