רכיבה אחרונה.  האמת שעד היום לא הרגשתי ממש עצב בקשר לנסיעה שלי לשיקגו. אני מתחילה לחשוב שאולי השפיעו עלי אלמנטים חיצוניים כמו האנטי-אוקסידנטים* שקובי הזריק לוורידים ואולי החומוס** שאסנת הביאה (מ’מגה’) עשה לי משהו בגרון.  לא חשבתי על התחממות כדור הארץ כל היום לשם שינוי אז העצב לא בא משם.  יש סבירות גבוהה שאולי אני מתחילה לקלוט שאני עוזבת את כל האנשים, המציאות והעולם שאני מכירה. (מספיק דרמטי?)

אין דרך טובה יותר להגיד ‘ביי’ מאשר 111 קילומטר של רכיבה במסלול ג’ירו השרון^.  יכולתי להתחיל מצומת רעננה אבל זאת הרכיבה האחרונה וצריך להפציץ בנפח.  ארבע שעות רכיבה עברו כמו טיל יפני על סטרואידים וכבר איכשהו הגענו לכפר הירוק.  We didn’t pass go and didn’t collect 100 dollars.

באמצע הרכיבה החלטתי שאני חייבת איזה פאנצ’ר אחרון^ לדרך כדי לנוח טיפה ולתת משמעות לרכב ליווי הצמוד.  מהר מאד החלפתי גלגל והמשכנו הלאה.  רק עצרנו למים ופיפי***.

אחרי הרכיבה הזריזה, התכנסנו שוב כולנו כדי לחגוג לי ‘ביי’.  היה המון המון אוכל וכולם תרמו עם המאכלים הביתיים שלהם.  נינה הכינה סלט נינה, פבל הכין סלט פבל, ירון הכין סלט פירות, דני הביא פשטידה ואני את הבעלי מתים.  אכלנו עד כדי החזרת הקלוריות העבודות ואז, אחרי הקינוחים, התחיל הגודביי האמתי.  קובי ונינה**** אמרו לי כמה דברים בקשר לרכיבה ולזמן הרב שבילינו ביחד.

כשהצטרפתי לקבוצה ורכבתי בקלילות מערד לים המלח וחזרה^, לא ידעתי אם אני מסוגלת להתמיד בקצב של אלופת הארץ ועוד תותחים כמו קובי ודני שלגמו קילומטרים כבר שנים על גבי שנים.  מרכיבה לרכיבה לא ידעתי אם אני אצליח לקום בבוקר ולא הרגשתי שכל העסק הזה בא לי בצורה טבעית בכלל.  לאחרונה אני ניסיתי הרבה מאד ‘תחביבים’ שונים ומשום מה דווקא הרכיבה ודווקא הקבוצה הזאת, Stuck.  לאחר תקופה, היה רגע בשלב כלשהו שבו פתאום ידעתי שאני קמה ביום שבת לרכב אפילו בגשם.  אפילו כשלא יורד גשם ומתחיל גשם תוך כדי רכיבה וממשיכים לרכב.  אפילו כשאין גשם אבל ירד אתמול ויש פאנצ’ר כל 2 דקות.  אפילו כשהזיעה של כל הקבוצה מריחה כמו אנטי-אוקסידנטים* מהלילה לפני ואפילו כשקובי שוכח לקום בבוקר. (זה לא ישכח *****

אחרי השלב הזה, הרכיבות פשוט הרגישו כמו המשך טבעי של השבוע ופספוס של רכיבה הרגישה כמו החמצה קשה.  מרכיבה לרכיבה למדתי המון על טכניקה, על רכיבה בכביש, על תזונה ובעיקר על כל האנשים.  עכשיו אני צריכה לקחת את הסטנדרטים שלי לקבוצת רכיבה ולהוריד אותם בצורה משמעותית לקראת שיקגו. אין ספק שקבוצה כזאת לא קיימת בשום מקום אחר.  נדירים הם הרוכבים שייקחו רוכבת מתחילה תחת חסותם בכזו צורה.

ועכשיו… תראו את הקליפ הבא ואת הגרסא שלי (אם זה לא עובד לחצו כאן).

סתם

אין לי כוח לרכב. סתם
יש לי כוח אבל זה מוקדם בבוקר. סתם
זה לא מוקדם בבוקר אלא לילה כי חשוך בחוץ. סתם
זה לא חשוך בחוץ אבל באלסקה יש אור כל היום. סתם
באלסקה אין אור כל היום, יש בערך שעה אחת של לילה ביום. סתם
אין שעה אחת של לילה זה כי לא מספיק כדי באמת לישון. סתם
זה כן מספיק אבל באמת לישון טוב זה שש שעות. במיוחד לפני רכיבה. סתם
לפני רכיבה אפשר לשרוד עם 5 שעות. סתם
5 שעות זה לא מספיק כדי לטפס את נס הרים למשל. סתם
אני לא יכולה לטפס את נס הרים. סתם
אני כן. סתם
רק כשאני בקבוצה. סתם
גם כשאני בלי קבוצה אבל לא ניסיתי. סתם
אף פעם לא ניסיתי. סתם
ניסיתי. סתם
לא ניסיתי. סתם סתם סתם

^ =ציניות
*אנטי-אוקסידנטים = יין איכותי
** חומוס של אסנת = הום מייד חומוס שאסנת הכינה.  קובי טען כי אסנת קנתה חומוס זה ב’מגה’ ענקית המזון.
***פיפי = היה פעם מים
**** קובי ונינה = אמא ואבא
***** הגעה לכפר הירוק רק כדי לשמוע צרצרים ולחזור להולמס פלייס עם הזנב בין הרגליים לשיעור ספינינג עלוב.

רק עוד דבר שלא יכלתי שלא לשתף
Fisher Price יצאו עם טריינר לילדים קטנים! תראו

12►

בבוקר לקחתי את הכרישה, נינה, ונסענו לצומת נחשון. בתחילת הרכיבה הרגשתי עייפות עצומה. התאמנתי פחות בשבוע הזה בעקבות התחרות משבוע שעבר והרגליים שלי אותתו לי שהם מוכנות רק ללחוץ על הדלק ועל הברקס – רכיבה כזאת זה מחוץ לשאלה. (תתחילו להתרגל לתרגם לעצמכם כי זה רק יחמיר). בכל זאת, כמיטב המסורת, המשכתי עוד סיבוב ועוד סיבוב וכבר איכשהו עברה לה שעה של קירות וטיפוס לא פשוט.

פתאום הגעתי לחלק הכי יפה ברכיבה – rolling hillsבין העצים…
אני רגילה לראות את הנוף הזה מאד מהר מכוון כשאני מגיעה אליה בירידה אבל עכשיו המהירות היית קצת יותר ירודה ויכולתי לשים לב יותר לנוף. לאחר מכן היית ירידה מהירה מאד, במיוחד בגלל שרכבתי על הגב של קובי. ירדנו כל כך מהר שפחדתי להעביר את העישונים שלי מהגלגל האחורי של קובי, לשעון פולאר. אחרי הירידה הזאת שכחתי איך קובי נראה בלי חיוך מרוח על הפנים.

הגענו לבר בהר להפסקת קפה כמובן. מי שראה את בר בהר מרחוק, היה חושב שמחלקים שם אופניים עם הקפה – היה מפוצץ.

יש גם קומיקס וגם דופק.

פינה חדשה! פינת ה Tour de France

קודם כל למי שיש google earth – חובה להוריד את כל מסלול הטור כדי לראות בלוויי
זה נראה משהו בסגנון הזה (כשנכנסים פנימה אז אפשר לראות מסלולים בודדים)

כדי להוריד את הקובץ לחצו כאן

אני ארשום לכם כמה מושגים שאני לא הכרתי במהלך הצפיה שלי בטור. בעתיד אני ארשום את המחשבות שלי לגבי התחרות עצמה. אני פשוט לומדת הרבה תוך כדי ואני… להשוויץ

Breakaway, or break in short, is when a small group of riders or an individual have successfully opened a gap ahead of the peloton.

There are types of riders :

Climber, A rider who specialises in riding uphill quickly, usually due to having a high power-to-weight ratio.
Descender ,A cyclist who excels at fast descents, often using them to break away from a group, or bridge a gap.
Sprinter , Has the ability to generate very high power over short periods (a few seconds to a minute) allowing for great finishing speeds, but is usually unable to sustain sufficiently high power over long periods to be a good time trialist, and is usually too big to have a high enough power-to-weight ratio to be a good climber.
All-rounter , A racing cyclist who excels in both climbing and time trialing, and may also be a decent sprinter. In stage races, an all-rounder seeks a top-10 place in the General Classification. Eddy Merckx and Lance Armstrong were both notable all-rounders; Jan Ullrich, Ivan Basso and Alejandro Valverde are more contemporary examples.

Finally, my favorite new word
Echelon , (French) a line of riders seeking maximum drafting in a crosswind, resulting in a diagonal line across the road.

אני לא ארבה במילים, התמונות מספקות

123456►

להלן גרסה המקוצרת של הרכיבה מאת קובי, מלך איילות התחתונה:

עוד רכיבת איכות קבוצתית הסתיימה היום והותירה טעם של עוד…
נפגשים בבוקר בצומת גומא בזמן על מנת לצאת באיחור…ויאללה לדרך, מתקשקשים קצת בעלייה אל קלעת נמרוד עם חברינו ממדינת גליל עליון והעמקים. מזג האוויר מצוין , ראות לא משהו אבל התחושה היא של קפיצה לחו”ל : הנוף פשוט מדהים וגם הפריחה כאן עדיין בעיצומה, למרות שכבר רוב הארץ לבושה בצהוב לאחר יומיים של חמסין.
מגיעים למג’דל שאמס ומנקים את הקיר בלחיצה מחוץ לאוכף ומתחילים לטפס אל הרכבל התחתון. ובנימה אישית: אם כבר עליות אז זה הדובדבן: עוברים ה ש.ג. ומטפסים 500 מ’ גובה על 5 קילומטר בזוויות מעניינות ונוגעים ברכבל עליון.
יורדים בחזרה למג’דל ומתפצלים לשניים: הממהרים והממהרים קצת פחות. עושר רכבי הליווי מאפשר לנו להתפצל ולבחור ושישה רוכבים יוצאים דרך הכפר מסעדה אל הלונה פארק של יער אודם- 13 קילומטר של טיסה בגובה נמוך. בצענו “כנוס” בצומת וואסט ומשם צלילה שוב של 13 קילומטר אל העמק. משם אנחנו מושכים בטמפו אל הרכבים.

במשך העליה למדתי הרבה מנתי, המלך(מאמן) של הקבוצה העליונה (גם המאמן שלי מסתבר). עברנו משיחה על רכיבה נכונה, לתזונה, לנוף, ולמלחמת יום כיפור. אחר כך עברתי לקובי שהסביר לי על הפרחים שראינו בדרך ועל הפרה שתמצא את סופה בתור סטייק עסיסי על הצלחת שלו בסוף הרכיבה. הצלחתי לדמיין את הפרה בתור סטייק אבל כשניסיתי לדמיין את העשבים בצד הכביש בתור סלט, החלטתי שהגיע הזמן להפסיק לחשוב על אוכל ולהתרכז בעליה.

חשבתי שידעתי מה זה קיר. קירות נמצאים בכל מבנה ולמרות שלא מומלץ לבהות בהם, כולנו יודעים שהם שם ומה מטרתם. אתמול גיליתי שלקיר יש משמעות אחרת לחלוטין בהקשר של אופניים. כבר שמעתי את המושג אבל לא חוויתי באמת עליה שהיא מוגדרת “קיר”. בין הרכבל התחתון והעליון, יש קיר שהוא בעצם כביש מאד מאד (מאד) תלול שעולים אותו. איך עושים את זה? עולים בישיבה עד שנגמר הכוח ואז ממשיכים בעמידה עד שמגיעים לסוף (גם אם הכוח נגמר לפני). יש רק חוק אחד בעליה של קיר – אסור לעצור!! בסופו של דבר, היה שווה לעלות לרכבל העליון כי הסיפוק שמקבלים אחרי שעולים 9/10 מהדרך הוא 1/10 מהסיפוק שמקבלים כשעולים 10/10 מהדרך.

הירידה היית מהירה וקלילה וכבר הגענו. איך עברו ככה 6 שעות? איך?
הזמן עובר מהר כשנהנים ולאט כשסובלים אבל כשנהנים בזמן שסובלים אז הזמן עובר הכי מהר

אני בדרך כלל לא רושמת “תודות” בבלוג (כי זה לא אוסקר פה) אבל במקרה הזה אני אחרוג. ישנו אצל נחום, חבר של המלך, שגר בכרמיאל. הוא פתח את הבית בפנינו, הכין לנו קפה (ככה קונים אותי), וגם מיטה לישון בה וחסך לנו הרבה כאב ראש. TNX!

מתחילים ספירה לאחור עד השנה הבאה בחרמון!

ספירה לנסיעת החרמון הבאה : 0 ימים 0 שעות 0 דקות שנותרו
לחצו להגדלה

הנה הדופק – דווקא ממש כיף לראות כמה עלינו!

וכמה נתונים לגבי הרכיבה עצמה:
זמן : 5:56
זמן רכיבה נטו : 4:59
מרחק : 102 ק”מ
מהירות ממוצעת : 20.4 קמ”ש
מהירות מקסימלית : 66 קמ”ש
קנס ממוצע : 73
קדנס מקסימלי 117
קלוריות: 3027
עליה : 818 מטר

1234►

כמו כל יום קמתי ב 4 לפנות בוקר. רק שהפעם, במקום להתהפך ולחזור לישון, קמתי. קמתי, הכנתי קפה, שמתי את האופניים ברכב ויצאתי, ביחד עם ‘ירון 2′ לאשקלון (אין כמו אשקלון לפני זריחה). שם שמנו את האופניים באוטובוס ונסענו עם כל הקבוצה היפה שלנו לבאר שבע.

מה אתם חושבים: אשקלון נשמע כמו שם של ארטיק, לא?

כשהגענו לבאר שבע, התארגנו. ‘ירון 2′ הלך להתרוקן 5321 פעמים לפני התחרות בזמן שאנחנו חיכינו בחום מול קו הזינוק. בינתיים, אנשים חשובים הספיקו להגיד דברים לא מעניינים וגם להעביר לנו תדרוך בנוגע למסלול. את אחראית האירוע הציגו בטעות בתור אחראית על שנות השישים במקום אחראית על 60 שנה לישראל. אם היה לה Tie dye במקום מדים, אולי דווקא היה מתאים לה.

הזינוק היה בירידה ודיוושנו דרך באר שבע במהירות שאליה לא כל כך ציפיתי. מהר מאד התנתקתי מהקבוצה והם דהרו קדימה בלעדי. קובי ניסה להביא אותי קדימה אבל בלי חימום אני כמו סמרטוט עם רגליים. מאותו הרגע נהייתי טרמפיסטית התחרות. הבעיה היא שהקבוצה שלי היא כל כך מהירה שכאשר הצטרפתי לקבוצות אחרות, הרגשתי שאני יכולה לעשות הרבה יותר. ברגע שהתנתקתי מהם ועקפתי אז התעייפתי והם עקפו אותי. רוב הזמן רכבתי מול הרוח וזה היה לא פשוט בכלל.

במהלך הדרך עברנו בשדרות. דווקא אם כל תושבי שדרות היו רוכבי אופניים, יכולתי להבין למה הם רוצים לגור שם. זה היה קטע הרכיבה שממנו הכי נהניתי – קצת עליות, קצת ירידות ונוף מאד יפה. המסלול בכלל היה מאד נחמד רק חבל שלא היה לי קצת מוזיקת רקע…

הנה הלקחים שלמדתי מהתחרות:

• צריך לפתוח מהר. מתאמצים בהתחלה כדי לתפוס מקום ואז דוהרים עם הקבוצה

• זה שהתחזקתי לא אומר שאני חזקה. היו שם בנות שרכבו ברמה מאד גבוהה ואני לא מגיעה לקרסוליים שלהם. עם כל זאת, אני מבינה שיש לי הרבה מזל שאני נמצאת בקבוצה שלי ולא בשום קבוצה אחרת. אולי ההרגשה הבודדה שהייתה לי בתחרות היית פשוט נבעה מתוך געגוע לקבוצה. אני חושבת שאני בן אדם יחסית אינטליגנט אבל ‘ירון 1′ אמר לי משהו חכם שלא הצלחתי להגיע אליו בכוחות עצמי. הוא אמר “את רוכבת עם 4 גברים ואלופת ישראל, למה ציפית?”. איך אני לא חשבתי על זה?

בסופו של דבר, אני מאד שמחה שהשתתפתי בתחרות ואם יהיה לי הזדמנות להשתתף שוב, אני יעשה זאת בלי להסס. למרות ש’ירון 1′ צודק, אני מעדיפה להישאר עם שאיפות גדולות, הצלחות גדולות ואכזבות גדולות כל פעם מחדש כי רק ככה הספורט נשאר מעניין.

12►

.

מה נשתנה? נשתנה שהשנה אני יכולה לזלול 1755 קלוריות בארוחת חג. כמובן שאני אשתדל לא לעשות זאת אבל ברמת העקרון מגיע לי. הצטרפתי לרכבת בצומת רעננה לכן הרכיבה שלי היית בערך 24 ק”מ פחות מהשאר לכן להערכתי רכבתי 86 ק”מ. היום פיציתי על ההבדל עם עוד 55 ק”מ נוספים כדי “להזיז את הרגליים” לפני התחרות של מחר.

רציתי להציג לפניכם לרגע את הספונסרים שלנו – AVGOL

Our AVGOL	Global AVGOL (לקוח מהאתר שלהם)

והקומיקס!!

הדופק

השאר

המסלול של היום היה דומה קצת למסלול שרכבתי בגשם לפני כמה חודשים. היה מאד מעניין לראות מה זכרתי מהמסלול כשמתחשבים בעובדה שרוב הזמן חשבתי על הקור והגשם והסבל ובעיקר על סיום המסלול. היום יכלתי להעריך את הנוף ואת הדרך, לנופף לפרות, לראות רוכבים אחרים, לתת לפרפרים לנחות לי על האצבע ולשרוק… (הכל אמת חוץ מהאחרון לצערי).

Too fast for a butterfly to land…

התיאור של המאסטר קובי מדוייק יותר ממני (ובטח עם פחות שגיעות קטיב) -

אחר התפזרות הערפל,יצאנו בקור של 10 מעלות [!] בחימום לכיוון ראם ולאחר הרולינגס הגענו לזכריה חמים ומופשרים,ניכנסנו אל ההקפה של ליאון-בית ניר בקצב מצוין ונהנינו מהנוף המדהים. את הקטע מבית ניר אל צומת קוממיות
טסנו ב50 קמ”ש [ הפולאר של ירון , בקוקפיט של אופני הסגל אין עדיין שעון...] והובלה מתחלפת קצובה של דקה וחצי-שתיים , זה היה קטע נדיר אשר בו כולם היו חמים והרכבת תיקתקה במסלול המשובח עם טפיחות רוח נעימות בפנים, אשר הזכירו לנו שזה אמיתי. משיכה חזרה בטמפו +ניקוי מעט ה”חצ’קונים” שבדרך במיתפרצת וקינוח במנטה נחשון כהרגלנו עם אנטי אוקסידנט משובח, אשר אליו הצטרפו בפעם הראשונה גם כמה רוכבי העילית של הקבוצות האחרות
מזמן לא נהניתי כ”כ מרכיבת נפח

בהפסקת הקפה המסורתית, ירון הזמין עוגיות אלפחורס עם ריבת חלב וקוקוס. לקחתי אולי ביס מאחד (כי קובי החליט שצריך להזמין עוד צלחת עוגיות) ומאותו הרגע אני תוהה כמה קלוריות זללנו. נתחיל בהגדרה

לפי האתר bettycrocker.com גיליתי את הנתונים הבאים :

1 Serving: Calories 190 (Calories from Fat 70); Total Fat 8g (Saturated Fat 4g, Trans Fat 1g); Cholesterol 15mg; Sodium 95mg; Total Carbohydrate 28g (Dietary Fiber 0g, Sugars 19g); Protein 3g Percent Daily Value*: Vitamin A 2%; Vitamin C 0%; Calcium 4%; Iron 2% Exchanges: 1/2 Starch; 1 1/2 Other Carbohydrate; 0 Vegetable; 1 1/2 Fat Carbohydrate Choices: 2

הם נראים Harmless אבל עוגיה אחת כזאת שווה ל25 דקות מאמץ שלי למשל. מזל שרכבנו ארבע וחצי שעות.. החצי שעה קינוח בסוף היה מוקדש לאלפחורס שאכלתי לביס….

דופק!! לחצו להגדלה

]]> http://www.anatkramer.com/InAnatshell/%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9c%d7%a4%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%a1-%d7%94%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%94/feed 8 http://www.anatkramer.com/InAnatshell/%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%95-ra http://www.anatkramer.com/InAnatshell/%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%95-ra#comments Sat, 22 Mar 2008 23:40:41 +0000 admin http://www.anatkramer.com/DwAnatKramer/blog/?p=103

היום היתה רכיבה מעולה אבל היה Ra. מזל שיצאנו בשש וחצי במקום שבע אחרת היינו נצלים לגמרי בשמש היום. מה זה Ra? חשבתי שזה ברור… Ra זה אל השמש המצרי כמובן. הוא עוקב אחרי השמש העולה, ממשיך איתה במהלך היום עד סיום השקיעה. קל לזהות אותו מכיוון שיש לו ראש של נץ ושמש על הראש. ברגע מונומנטלי זה, אני רוצה להציג לכם אל חדש. לאל קוראים ‘אל העליות’, ראו תמונה.

אם נסכם במשפט לא תקין את הרכיבה של היום, נקבל משהו בסגנון הזה:
מוקדם, עליות, קשה, נס הרים , בר בהר, פיצול, ירידה, נוווווווף, נחשון, אוכל, מקלחת , שנ”צ , Milan-San Remo , פיקנים סינים, יין , יין , יין.

בפוסטים אחרים דיברתי מספיק על עליות לכן היום החלטתי להתרכז דווקא בירידות.
כשאמרו לי 90 מעלות בעבר, חשבתי על מזג האויר, ועל גיאומטריה ( pi חלקי 2). היום כשאומרים לי 90 מעלות אני מדמיינת גוש אספלט שבמבט ראשון נראה שהוא מסתיים ובמבט שני רואים שבעצם יש פיטול בכביש… פיטול של 90 מעלות כמובן… ובשיפוע שלילי. (מסר לאמא ולאבא – נא לא לקרוא את המשפט הבא) לפעמים, היו רכבים בכוון הנגדי שעלו ב 90 מעלות לכוון שלי. מיותר לאמר שצריך מאד מאד להיזהר בירידה הזאת ולהאט אחו$%₪#@ …. וכך עשיתי.
לא מיותר לאמר שהנוף היה עוצר נשימה ולא רק בגלל הפחד שאני אכנס ברכב חזיתית אלא באמת היה יפה. אפילו היה רגע שבו העצים הגנו עלינו מפני השמש משני הכוונים בכביש יחסית צר וקריר… Ra קיבל הפסקה כדי לשמור על כמה רוכבים אחרים

אחרי הרכיבה, כלומר בערב, נפגשנו כולנו (הגברים ואני) כדי לראות את התחרות של Milan-San Remo. אני בדרך כלל לא רואה ספורט בטלויזיה אבל דווקא מזה אני נהנית. אם נעזוב לרגע את העובדה שהשוואנו שרירים, יש משהו בצפיה בתחרות אופניים שהיא יותר מתאימה לסטייל שלי. אם במשחק כדורגל או כדורסל שותים בירה ואוכלים בוטנים, אצל קובי בבית שותים מרלו ואוכלים פיקן סינים – זה כבר שיפור משמעותי.

כרטיס ביקור חדש של נינה!

דופק

Pavel Muscle	Yaron Muscle

12►

לא הטענתי את הבטריה של המצלמה. מה לעשות? אני שכחתי. אין לזה פתרון. כל מה שאפשר לעשות זה לנסות לזכור פעם הבאה אבל אם שכחת לנסות לזכור אז גם זה לא שווה כלום. לכן , לשכוח זה תירוץ ליגיטימי לחלוטין… מש”ל.

בכל מקרה הקבוצה שלי הם רוכבים מנוסים שרוכבים כבר שנים ולאף אחד לא היית מצלמה וגם לאף אחד לא הציק אבל… פתאום כולם רוצים מצלמה ובלוג ו… בידור! אין בעיה, אז הפעם יש קומיקס (שצולם בפלאפון) וגם כמה תובנות כמובן.

תמיד במצבים מסויימים , אנחנו נוטים לחשוב “מה הדבר הכיייי נורא שיכול לקרות?”. בדרך כלל התשובה היא “נעשה מועד ב” או משהו כמו “נפסיד 200 שקל” או “נעשה הפלה” או “נקבור את זה בחצר” או “מותר לאכול את זה אם לא עברו עשר שניות”. ברכיבה האחרונה, לא היה לנו רכב לווי וכשזה קורה, לא שואלים את עצמינו כאלה שאלות… כי התשובות עלולות לבאס. בסה”כ אנחנו מזיזים רגליים כדי להתקדם באותו הכביש עם אנשים שרק לוחצים על דוושה ומתקדמים פי 2 או 3 או 4 מאיתנו, אז מה הדבר הכי נורא שיכול לקרות? כלום! אנחנו ב Big long car-less highway מהפוסט הקודם ושום דבר לא יכול לפגוע בנו. ליתר בטחון אבל, נסע ממש ממש בזהירות…. או לפחות כך חשבנו.

הייתי בטוחה שאני אהיה הראשונה ליפול (האמת שנפלתי ברכיבה של בית אורן אבל זה היה פתאטי ולכן זה לא נחשב. הנפילה של בית אורן היית כל כך איטית שיכלת למצמץ מאה פעם ועדיין לא היית מפספס אותו. אם היו מצלמים אותי נופלת ומריצים ברוורס, אז היה נראה כאילו אני פשוט כמה מהאספלט ועולה על האופניים). בכל אופן אחד מחברינו לרכיבה שנסע אחריי הביא נפילה בכביש שנקרא לו 4′ (השם האמיתי שמור במערכת) ולהלן תקציר הארוע:

אני רכבתי
היה רמזור
כולם האטו
גם אני האטתי
מי שרכב מאחורי לא האט מספיק
הגלגל הקדמי שלו נגע בשלי
שמעתי את הנפילה
עצרתי בצד
באנו לעזור
הכל יצא בסדר

(אתם יכולים לנגב את הטיפה של זיעה שיש לכם על המצח.. עכשיו)

לקחים :

1. אם מחזיקים M&M בידיים הרבה זמן אז הצבע יורד על הידיים
2. צריך לרכב בקו ישר ולהאט ברמזורים
3. בין שתי נקודות עובר קו ישר אחד ויחיד
4. כל מה שקורה ברכיבה משליכה על נתוני הבורסה של השבוע הקרב. אז פעם הבא שיש התרסקות…
5. כשמישהו נתקע בך מאחורה אז עדיף לא להגיד “תקעת אותי מאחורה” כי אז לא יקחו אותך ברצינות. למזלי , בעקבות כמה אירועי חוסר טקט שהיו לי בעבר, לא תשמעו אותי אומרת משפטים כאלה. אלא אם כן אני שוכחת (ראו את תחילת הפוסט)
6. אף אחת מהתשובות לא נכונות
7. כל התשובות נכונות

עכשיו שאנחנו מרוצים מהמסקנות, אפשר לעבור לעליה שבה התחרתי עם אלופת הארץ, נינה פקרמן. כשאני אומרת תחרות זה היה יותר כמו עזרה הדדית, וכשאני אומרת עזרה הדדית אני מתכוונת יותר לעזרה לנזקקים, וכשאני אומרת נזקקים אני כנראה מתכוונת לעצמי וכשאני אומרת אומרת.. טוב , הגזמתי. בקיצור, היית תחרות צמודה.
נינה נתנה לי כמה טיפים לגבי עליה (למרות שאני נולדתי בישראל אז אני לא צריכה את הטיפים האלה), אבל היא גם הביאה לי כמה טיפים לגבי העליה שממש עזרו לי וגם היא חסמה לי את הרוח והנחתה אותי לגבי ההילוכים. בסוף אני עוד יעקוף אותך נינה, גם אם זה בתור לקפה שבאמצע הדרך, אבל זה יקרה, סמנו את המילים שלי.

איך אפשר בלי… קומיקס!! (לחצו כדי לראות בגדול)

ועכשיו *drumroll* הנתונים :

תאריך : 19.1.2008
זמן : 3:40
מרחק : 101.6 ק”מ (שזה 85 ק”מ ב ‘קובית’)
מהירות ממוצעת : 29.5 קמ”ש
מהירות מקסימלית : 57.4 קמ”ש
קדנס ממוצע : 88
קדנס מקסימלי : 156(זה הגיוני בכלל??? )
נתוני דופק (עם הערות, לחצו לקבלת התמונה המוגדלת) :

אז למי שלא יודע, יש קצת קאובוי בתוכי ולכן החלטתי לשנות את המילים לאחד משירי הקאנטרי הקלאסים בשם Big rock candy mountain ל Big long car-less highway.

חוץ מזה החלטתי לפנק אותכם בקומיקס במקום התמונות הסטנדרטיות וכמובן , גרף הדופק המפורסם רק שהפעם יש עליו כמה הערות

קודם אתם צריכים להבין את השיר האמיתי ואת המנגינה אז הביטו בוידיא הבא

להלן המילים החדשים לשיר ותוכלו לראות את המילים המקוריים כאן

One evening as the sun went down
and the air in the tyre’s pumpin’
along came a cycler cyclin’
and he said boys I’m not going

I’m headed for a land that’s far away
beyond the latrun circuit
So come with , I’ll let you see
the big long car-less highway

In the big long car-less highway
all the roads are 10 times wide
and the people all are friendly
and the cyclists they just fly
You will never get a פאנצ’ר
cause nothin’s in your way
So come with me , I’ll let you see , the big long car-less highway.

In the big long car-less higway
The weather’s always nice
and you’ll never have a injury
so there is no need for ice

Your Isostar refills itself
and your energy is high
So come with me, you have to see, the big long car-less highway.

In the big long car-less highway
A helmet is not seen
You can fall and even tumble
and you wouldn’t bust a seem

The roads are always downhill
if it’s uphill you don’t sweat
If you come with me you’ll finally see, the big long car-less highway

In the big long car-less highway
Your always with your friends
and coming home is optional
as we speed along the bends

A feast is always waiting
at the end of every ride

so come with me , to see the land,
where you wear a watch but still get a tan,
and you dont’ have flies that sting your eyes,
int the big long car-less highway

תחצו על הקומיקס כדי לראות את הגודל המלא

איך אפשר בלי הדופק וכמה נקודות ציון שהיו לנו

זמן כולל : 4:15
מרחק כולל: 109.5 ק”מ
מהירות ממוצעת : 27.3 קמ”ש
מהירות מקסימלית: 62.45 קמ”ש (Daaaaaaaamn)
קדנס ממוצע: 93
קדנס מקסימלי : 125
קלוריות: 2327
דופק: