הכל התחיל לפני כשבועיים. הייתי על האופניים בסופ”ש ואחר כך שלושה ימים רצוף בדוושים. הרגשתי צורך להתחיל לרוץ קצת יותר ולכן יצאתי לרוץ יום אחד 12 ק”מ , יום אחר כך 11 ק”מ ויום אחרי זה 11 ק”מ. אחרי היום השלישי משהו הרגיש קצת מוזר בברך שמאל, הרגשה שאי אפשר להסביר במילים אבל כל מי שפעם חווה את זה, יודע בדיוק איך זה מרגיש.

ההחלטה שלקחתי היא שאני אמשיך לדווש ואנסה שוב לרוץ רק בעוד שבוע. כשרצתי אחרי שבוע, הריצה הייתה מעולה אבל לאחר מכן, שוב כאב לי באותו המקום. ג’יזס… לנורה האדומה שנדלקה שבוע שעבר התווסף אזעקה מחרישת אוזניים שכבר לא יכולתי להתעלם … יצאו יתדות מהקירות והחדר התחיל להצטמצם… בריכה עם פיראניות לצידי וSpice Girls מושמעים ברקע. מאז לא רצתי

אם הייתי בכסא גלגלים, הייתי נותנת לעצמי 2 כאפות. אני מודה שאני מרגישה כמו הבן אדם הכי נחה ומסכן שקיים. כל אדם שרץ בפארק, כל כלב שמקפץ לתפוס פריסבי, כל ילד שרודף אחרי יונה, כל אחד שלא הבין שעפיפון זה כבר לא פופולרי, כל אחד שכמעט מפספס את האוטובוס – אני מקנאת בו. אחרי הכל, הוא יכול לרוץ..

מה עושים? בוכים עד שנמאס, כועסים על כל מי שנמצא בסביבה, רואים שידורים חוזרים של Family Guy ובסוף נכנעים והולכים לאורתופד. מסתבר שיש לי דלקת ב Iliotibial Band. התכנית היא : מנוחה וכדורים נגד דלקת, אם זה לא עוזר אז צילום, ואחר כך חזרה לפעילות בהדרגה. הכי חשוב – מתיחות!! הרופא אמר שמומלץ לרוץ עד שאני מתחממת, לעשות לעצמי סדנת מתיחות רצינית, ואז לצאת לריצה אמיתית. אז אמרתי “יש לי תחרות ביום שבת… אפשר להתחיל לנוח אחרי התחרות?” ואז הוא אמר מילים מדהימות – “רשמית אני אומר לך לא. אבל לא רשמית – בגלל הכדורים, את לא תרגישי כאב בזמן התחרות. אולי ייקח לך יותר זמן אחר כך לחזור לעצמך”. זה בדיוק מה שקיוויתי לשמוע

בנוסף לכך , הפיזיותרפיסטית הפרטית שלי הידועה בכינויה “אמא”, חזרה מחו”ל עם שלל! לאופניים קיבלתי aeorobar שברגעים אלא נמצאים אצל עמית לוינזון להתקנה. לריצה, קיבלתי נעלי Nimbus 10 חדשות וכבר הזלתי עליהם כמות לא בטלה של ריר. לשחייה, קיבלתי בגד ים חדש. לבלוג ולשיקגו, קיבלתי מצלמה של Nikon – Coolpix S550 וגם TimeOut Chicago. לנפש קיבלתי… כלום… אין צורך , קיבלתי מספיק דברים אחרים כדי שדעתי תהייה מוסחת לכמה חודשים

המסקנות הם-

• אני עדיין סופרמן אבל אני צריכה להתחיל להתמתח ברצינות ולטפל בעצמי
• כדורים נגד דלקות זה גאוני, איך אני לא חשבתי על זה
• עכשיו אני יכולה להירגע לקראת הטריאתלון ויהיה לי אפילו מצלמה כדי לתעד כמו שצריך

ועכשיו לציטוט מהספר TimeOut Chicago לגבי אופניים בעיר -

“Cycling in Chicago is a contact sport, or can be. Wear a helmet, be vigilant against erratic driving, use lights at night, and be sure always to secure your bike with a U-lock. However, if you’re used to riding in big cities, riding around Chicago should be straight forward, perhaps even fun… dedicated bike lanes and trails are springing up around the city all the time.”

אם אתם מכירים קבוצת רכיבה טובה בשיקגו אז Let me know.
בקרוב… Post על טריאתלון תל-אביב. בהצלחה לכולם ולי במיוחד…