Here is my new poem.  It will help you understand:

My influence is Shel Silverstein by the way…

When I decided that I liked triathlons, I got a bike and helmet.
And wanted to keep the skin on my hands so I bought some gloves, god damn it..

I wanted to keep tires in my shirt so I got a jersey with pockets
And the sun was beating in my eyes so I got sunglasses for my sockets.

I didn’t want my butt to hurt so I got cycling shorts.
I didn’t want to ask for his pump so I bought one of course,

I wanted to be part of a team so I went and got their outfit,
And now its cold and I need more stuff, I just can’t live without it!

Here is a list of what I got:

Gloves – Full finger gloves with a secret pocket that has a cover for my fingers

Socks – They look like gloves for you feet and they go under your cycling shoes

Pants – Thick thick pants so that my legs don’t get red again.

Hat – A scull cap to put underneath my helmet. It also covers ears.

Undershirt – A tight shirt that is breathable to wear under everything.

Here is a list of what I need:
A jacket – The one at the store was too small.  I need a serious one.
Booties – These go over your cycling shoes to keep even warmer

Chicago Marathon

I woke up on the day of the Chicago Marathon and walked one block south of my house to the 21km mark of the marathon.  It was at that moment that I realized how much I miss the competitions.  I miss the training and the nervousness, the freezing mornings, the line to the bathrooms, the heaps of people… Soon after this realization, I met my friend Gil and we walked over to the finish line and then to a friends house that overlooked the stream of runners.  It was an amazing events and I got great photos from the balcony.

My New York City Marathon is officially postponed to next year but my spot is saved.   Meanwhile I’m back to very light running and eventually I will increase the distance and time.

Another Opera – Lulu

Now for my famous synopsis –
Lulu was adopted by an old guy when she was twelve and he turned her into a dancer so she could get guys.  She married a guy and got caught cheating and the husband died.  She married the guy she was cheating on him with and got caught cheating again and the next husband killed himself.  Then, she married the guy who adopted her and ended up shooting him after he caught her cheating with a bunch of guys.  She got sent to prison and a girl helped her escape.  Then she had shares that turned out to be worth nothing and she became a prostitute and got murdered.

Southbeach Diet
I’m finally on a diet (yay).  South beach diet is really easy to follow and there is a lot to eat.  The concept is not to eat any sugar.  No sugar from breads or fruit either.  I’ve been on it for five days and I have a week and two days until the end of phase one.  After phase one, other foods are introduced and when I get to my desired weight, I go to phase three.  The problem is that I don’t have a scale but I ordered one online and hopefully the results will be in. My goal for now is to get back to 123 lbs or around 55 kilo.

Half Ironman
The training has begun for the half ironman. I’m aiming for the Ford half ironman in Florida (May).  You can check out my workout routine whenever you want by going here:
http://www.workoutlog.com/log/public/anatkramer/log.cfm
I write comments on each workout so you can glance at that too.  The one great thing about it, is the swimming.  I’ve always just swam 30 minutes of freestyle and now I have kicks and drills and different strokes (for different folks) which makes the workout more interesting.  Also, my stroke is improving so feel free to try any workout or ask me about it.  Sharone Aharon and wellfit (his company) get full credit for everything! Visit their website.

I hope that everyone saw the Country Music Awards!

In Chicago, the city doesn’t stop but there’s no reason to do anything differently.  I grabbed my bike and I set off on the path by the lake.  I rode all the way up north as much as I could.  Then, I turned around and rode back.  On the way back someone asked me about my water bottle and it turned out to be Sharone, the Israeli triathlon instructor who lives in Chicago.  The two hours which I had planned, quickly turned into three and I learned about the secret bike paths in Chicago.

So how do you ‘gear up for Yom Kippur’? This was Sharone’s status on facebook so I’m guessing it means to add up to 120psi, fill your bottle with Gatorade and have a pasta dinner.  For everyone else it just means to have a pasta dinner, sleep, sleep and sleep.

Culture:
I went to another opera called ‘The Pearl Fisherman’.  Your waiting for the cliff notes I bet: Two friends promise not to let a girl get between them, after years they reunite, woman comes to village to pray for fisherman, if she falls in love she will be killed, she falls in love, they get caught, village wants to kill them, other guy lights village on fire, the couple escapes, other guy is killed by villagers.  The end.

Food:

I found a great recipe.  Most recipes on the back of food products are underestimated so I thought I’d take a chance (take a chance take a chance…).  Last time I made chicken, it didn’t come out as chewable as I had hoped but this recipe made the chicken good and juicy.  It was on the back of an Athenos package of feta cheese.(See : Easy Feta Chicken Bake)

On a hard assets note, I went all the way to Kellogg for a lecture about managing risk by Sam Zell.  No matter how far away I get, University is always important to me and any chance to sit in on something interesting is an opportunity I’ll take.  Sam can’t deliver a lecture without saying the word f**k which makes it a treat to hear him speak.  Only a man in his position can afford to blurt that kind of language whenever he chooses.

Now a story for children –

Bottom line – I’m a spinning instructor! Hopefully, they will let me work at the gym in my apartment building.  That would be mighty convenient.

Coming up…

Country music festival

Chicago Marathon

First things first. I’m officially the breadwinner of my household. Actually the modern term might be something like the finedinningwinner of my corporateapartmenthold. I’ve never really worked in Israel, so you could say that this is my first real job experience. Yesterday something strange happened at work and it made me think. After some kind of reorganization, my boss was laid off; my bosses’ boss was laid off and (get ready) my bosses bosses boss was laid off. Needless to say, it was a strange day at the office and it’s really too bad because I actually really liked my boss… and my bosses’ boss… My boss often used the word ‘groovy’ which was entertaining and he taught me… well… everything I know so far about the company. After all of this happened, there was a conference call meeting where everyone, out of awkwardness, talked about which type of bagel is their favorite and the main differences between sweet and salty, a topic which isn’t debated enough if you ask me. By the time we had all figured out who had what for breakfast, the conference call was underway and in many fancy long descriptions, we were told that life goes on. I know that ‘Life goes on’ is always true as long as you can say it, so this was no new concept for me.

What culinary discoveries you ask? Well, if you squint until you look Chinese and see beyond the frozen lean cuisine and edamame dinners, you will notice that I’m beginning to form an interest around my own culinary skills. Last night, I defrosted some chicken breast, cut up peppers and onions, made rice, flipped it all up in a pan with stir fry sauce and walla! I was Chinese! I’ll be Chinese tomorrow too I think because I made a very large portion. My next goal is to duplicate my moms special coleslaw which I love and after that … who knows…

What about other meals? Breakfast has taken two forms:

1. Low fat yoghurt and blueberries. Blueberries are such a startup. People in Israel don’t eat them enough. Anyway, I like fruit names that describe what your eating.
2. Egg white omelet and turkey bacon. Why did I not know about turkey bacon? I love bacon and to have a piece of bacon that’s 20 calories blows my mind. Another great concept is the egg whites. Why hover over a bowl and separate yolk from white when you could simply purchase the egg whites in a carton. Genius…

Lunch? Well, recently I have been bringing in wraps that I make at home. There were two days when I actually went home, ate, and came back. Luckily, there is a nice Mediterranean place downstairs called Mezza that has good salads and wraps. We buy or bring food and sit in the kitchen and eat…. It’s the employee way. One day, it will be late night pizza in a basement (when my startup is underway), but until then, I will have to deal with the paper bag and aluminum foil lunches. This part of my life is called ‘healthy eating’. (guess what movie I’m referencing?)

Alright so we are saving the best for last. I have discovered a triathlon training place called ‘well fit’. It’s owned by an Israeli guy (Sharone) who moved to the US fifteen years ago and started this company. I met him through someone and participated in one of his running classes. Yesterday though, I had one of the best workouts since arriving in the US.

Sharone sent me a message on facebook telling me to come to an indoor cycle class on trainers. I told him I would come and didn’t think much of it. After a frustrating experience in the spinning class in my building, I was willing to try anything. I rode my bike a few blocks, got lost, consulted my map, found my way, and arrived at this University gym. Down the steps and into the basement I went, to discover a mound of triathletes with their bikes, mounting them on trainers and getting ready. You always think that your brain can control your movements if you aren’t having a seizure but I couldn’t control a smile when I saw what I was in for.

I have never used my bike on a trainer and I was surprised at how easily it slipped right in. Cinelli’s first steps, Cinelli’s first fall / slip and Cinelli’s first trainer… awwww… I love my bike. The feeling on the trainer was much different than a spin bike but once you get control of your legs and add resistance, then it’s a great workout. We even concentrated on single legs by taking the other food out of the cleat and spinning with the other. The workout lasted about an hour and I got a free waterbottle. Woo hoo!

What’s next?

• Next week I’m going to a concert which only cost me 12 bucks because my Upenn student ID is valid until 2010. When I found this out, I began rubbing my hands together in a circular motion and saying ‘excellent’.
• Next month is the country music festival which I am excited for. Taylor Swift and Gretchen Williams here I come. Yee Haw.
• Guess who is getting her first paycheck tomorrow?
• I ate at one restaurant from my company (Star of Siam) and should get cash back for eating there. If you live in the US, go to Rewards Network and get money back for eating out!

Here are some photos:

Jazz Club (Tal and myself)

You can go too : Andy’s Jazz Club
11 E Hubbard St, Chicago, IL

(312) 642-6805

Andy

Leane Cuisine w/ added fun

Oye! Has it been 3 weeks? What’s up? Not much? Me? oh, my entire reality has changed but aside from that… nothing much.

(This photo is my baby Cinelli tucked in the back seat, isn’t he cute?)

Where to begin…
I’ve chosen to focus this entry on key moments during the past three weeks.  They might not be the most significant to me, but I feel they are worth mentioning and from this moment on, I will commit to one entry per week.  I was linked by another website saying that I write well but don’t update enough.  Mark my words!

I am now sitting and typing in my own apartment in Chicago on the 47th floor drinking diet Dr Pepper and watching the country music festival on television (Trace Adkins is on now singing ‘you may not know it now, but your gonna miss this’).  An hour ago I was running in the gym which is located on the third floor which takes approx 45 seconds to get to.  It’s hard to believe that just a few weeks ago I was enjoying my last days in Israel and saying goodbye to all of my friends and family.  I’ve worked two days in my new position at Rewards Network, an american company partially owned by Sam Zell.  My reality has changed 180 degrees…

Ladies and gentlemen… My view :

Two weeks in Leisure world / Seizure world / Wrinkle City
Both sets of grandparents reside in the lovely ‘Leisure World’, Maryland.  ‘Leisure World’ is a gated community for 55 plus but don’t let that fool you.  These folk don’t waste a moment and except for the occasional ambulance parked outside and the constant talk about medical conditions, you wouldn’t know.  Well… you probably would know but it’s not as bad as you might think.  You must stay in Leisure World long enough to realize it’s not that bad to get older and just enough to appreciate that you have a long way to go.

Here is the world renowned Leisure world volley ball team. Don’t be fooled.  These geezers take this game more seriously than a nuclear threat.

Speaking of serious, I am a proud attender of the Redbul Flugtag!

Nothing says nothing better than a bunch of goofballs running gigantic silly constructions into Lake Michigan in an attempt to fly.  Someone had to represent the articulent, educated, beautiful people of the world in the crowd of this event and I obviously volunteered.  I must admit, it was pretty entertaining, see for yourself on the website.

Baaastan (Boston)

One week in Boston was enough to see Harvard , MIT , eat one and a half canoli’s, give saint Anthony a buck and experience the Boston massacre through your iPod.

Conclusion

I’m back.  I have a new running route right near the lake, a new place, a new job and the only thing left is to find new friends.  These are my new running buddies.

רכיבה אחרונה.  האמת שעד היום לא הרגשתי ממש עצב בקשר לנסיעה שלי לשיקגו. אני מתחילה לחשוב שאולי השפיעו עלי אלמנטים חיצוניים כמו האנטי-אוקסידנטים* שקובי הזריק לוורידים ואולי החומוס** שאסנת הביאה (מ’מגה’) עשה לי משהו בגרון.  לא חשבתי על התחממות כדור הארץ כל היום לשם שינוי אז העצב לא בא משם.  יש סבירות גבוהה שאולי אני מתחילה לקלוט שאני עוזבת את כל האנשים, המציאות והעולם שאני מכירה. (מספיק דרמטי?)

אין דרך טובה יותר להגיד ‘ביי’ מאשר 111 קילומטר של רכיבה במסלול ג’ירו השרון^.  יכולתי להתחיל מצומת רעננה אבל זאת הרכיבה האחרונה וצריך להפציץ בנפח.  ארבע שעות רכיבה עברו כמו טיל יפני על סטרואידים וכבר איכשהו הגענו לכפר הירוק.  We didn’t pass go and didn’t collect 100 dollars.

באמצע הרכיבה החלטתי שאני חייבת איזה פאנצ’ר אחרון^ לדרך כדי לנוח טיפה ולתת משמעות לרכב ליווי הצמוד.  מהר מאד החלפתי גלגל והמשכנו הלאה.  רק עצרנו למים ופיפי***.

אחרי הרכיבה הזריזה, התכנסנו שוב כולנו כדי לחגוג לי ‘ביי’.  היה המון המון אוכל וכולם תרמו עם המאכלים הביתיים שלהם.  נינה הכינה סלט נינה, פבל הכין סלט פבל, ירון הכין סלט פירות, דני הביא פשטידה ואני את הבעלי מתים.  אכלנו עד כדי החזרת הקלוריות העבודות ואז, אחרי הקינוחים, התחיל הגודביי האמתי.  קובי ונינה**** אמרו לי כמה דברים בקשר לרכיבה ולזמן הרב שבילינו ביחד.

כשהצטרפתי לקבוצה ורכבתי בקלילות מערד לים המלח וחזרה^, לא ידעתי אם אני מסוגלת להתמיד בקצב של אלופת הארץ ועוד תותחים כמו קובי ודני שלגמו קילומטרים כבר שנים על גבי שנים.  מרכיבה לרכיבה לא ידעתי אם אני אצליח לקום בבוקר ולא הרגשתי שכל העסק הזה בא לי בצורה טבעית בכלל.  לאחרונה אני ניסיתי הרבה מאד ‘תחביבים’ שונים ומשום מה דווקא הרכיבה ודווקא הקבוצה הזאת, Stuck.  לאחר תקופה, היה רגע בשלב כלשהו שבו פתאום ידעתי שאני קמה ביום שבת לרכב אפילו בגשם.  אפילו כשלא יורד גשם ומתחיל גשם תוך כדי רכיבה וממשיכים לרכב.  אפילו כשאין גשם אבל ירד אתמול ויש פאנצ’ר כל 2 דקות.  אפילו כשהזיעה של כל הקבוצה מריחה כמו אנטי-אוקסידנטים* מהלילה לפני ואפילו כשקובי שוכח לקום בבוקר. (זה לא ישכח *****

אחרי השלב הזה, הרכיבות פשוט הרגישו כמו המשך טבעי של השבוע ופספוס של רכיבה הרגישה כמו החמצה קשה.  מרכיבה לרכיבה למדתי המון על טכניקה, על רכיבה בכביש, על תזונה ובעיקר על כל האנשים.  עכשיו אני צריכה לקחת את הסטנדרטים שלי לקבוצת רכיבה ולהוריד אותם בצורה משמעותית לקראת שיקגו. אין ספק שקבוצה כזאת לא קיימת בשום מקום אחר.  נדירים הם הרוכבים שייקחו רוכבת מתחילה תחת חסותם בכזו צורה.

ועכשיו… תראו את הקליפ הבא ואת הגרסא שלי (אם זה לא עובד לחצו כאן).

סתם

אין לי כוח לרכב. סתם
יש לי כוח אבל זה מוקדם בבוקר. סתם
זה לא מוקדם בבוקר אלא לילה כי חשוך בחוץ. סתם
זה לא חשוך בחוץ אבל באלסקה יש אור כל היום. סתם
באלסקה אין אור כל היום, יש בערך שעה אחת של לילה ביום. סתם
אין שעה אחת של לילה זה כי לא מספיק כדי באמת לישון. סתם
זה כן מספיק אבל באמת לישון טוב זה שש שעות. במיוחד לפני רכיבה. סתם
לפני רכיבה אפשר לשרוד עם 5 שעות. סתם
5 שעות זה לא מספיק כדי לטפס את נס הרים למשל. סתם
אני לא יכולה לטפס את נס הרים. סתם
אני כן. סתם
רק כשאני בקבוצה. סתם
גם כשאני בלי קבוצה אבל לא ניסיתי. סתם
אף פעם לא ניסיתי. סתם
ניסיתי. סתם
לא ניסיתי. סתם סתם סתם

^ =ציניות
*אנטי-אוקסידנטים = יין איכותי
** חומוס של אסנת = הום מייד חומוס שאסנת הכינה.  קובי טען כי אסנת קנתה חומוס זה ב’מגה’ ענקית המזון.
***פיפי = היה פעם מים
**** קובי ונינה = אמא ואבא
***** הגעה לכפר הירוק רק כדי לשמוע צרצרים ולחזור להולמס פלייס עם הזנב בין הרגליים לשיעור ספינינג עלוב.

רק עוד דבר שלא יכלתי שלא לשתף
Fisher Price יצאו עם טריינר לילדים קטנים! תראו

12►

העתיד שלי -
בטח ראיתם את הפוסט שבו אני רצה בתחרות 10 ק”מ בניו יורק. בזמן שביליתי בארה”ב, לא ביליתי את רוב זמני בספורט אלא בביקור חברות, ראיונות עבודה, פרזנטציות, אוכל טוב ו… אולי כמה בילויים בלילות. עברתי כל מיני ראיונות אבל בסופו של דבר אני בחרתי לעבוד בחברה בשיקגו לתקופה של לפחות חצי שנה (סביר להניח שאפילו יותר). ההשלכות לגביכם, הקוראים והחברים שלי, הוא שלמרות היותי במקום מאד רחוק, אני עדיין רוצה לשמור על קשר ולעדכן אתכם במה שקורה בחיי. למרות המרחק הרב, אני אבקר בארץ לפעמים ואתם אולי תבקרו אותי גם. נכון? נכון שתבקרו? כדאי לכם… יש שלג בשיקגו.. ו Oprah נמצאת בשיקגו גם!

האנשים שמכירים אותי כבר הרבה שנים ידעו שהיום הזה יגיע ותמיד כשהסתכלתי להם בעיניים ידעתי שהם רק חושבים “לפחות יהיה לנו מקום לישון כשנבקר בארה”ב”. האנשים שמכירים אותי פחות, מכירים אותי יותר טוב עכשיו. הגישה שלי להכל הוא שצריך לגוון כל הזמן וכשמשנים את כל המציאות שאנחנו מכירים אז לומדים הכי הרבה, מתפתחים, ולומדים להעריך כל מיני דברים שלפני זה לקחנו כמובן מעליו. כמו שבספורט לפעמים צריך להכניס את הגוף לשוק כדי לעורר אותו, זה תופס לכל שאר התחומים.

העתיד של הבלוג -
הבלוג הולך להשתנות טיפה מהמתכונת המוכרת. עד עכשיו הבלוג התעסק רק בספורט אבל עכשיו הוא הולך לכלול סיפורים מגוונים מחווית המעבר לשיקגו והפעילויות שלי שם. אבל זה לא הכל… אני מקווה שאתם יושבים…

אני נרשמתי למרתון ניו יורק!

רשמית לא נבחרתי בהגרלה (צריך לעבור הגרלה כדי להתקבל למרתון) אבל בעקבות הקשרים החדשים שלי בארה”ב, כנראה שזה יסודר בשבועות הקרובים. בכל מקרה, מרתון יהיה השנה. תוכלו לעקוב אחרי האימונים שלי כאן בבלוג ואני אדאג לעדכן אתכם בכל נושא החל מבחירת בגדי ריצה טובים לחורף, גוון האדום של האף שלי, ועד למחשבות הטירוף של הריצות הארוכות. בנוסף לכך, יהיו עדכונים לגבי העבודה שלי (בחברת Rewards Network) והתפקיד (בפיתוח מוצרים חדשים) וכמובן, האבחנות שלי לגבי התרבות והאנשים שאני אפגוש. יתכן שיהיו גם פוסטים באנגלית אז תכינו מילון Oxford ליד המחשב ותפסיקו לקרוא כתוביות בסרטים!

אירועים מתקרבים -
טריאתלון תל-אביב ב 28 לחודש. נרשמתי למקצה האולימפי. האולימפי הראשון שלי היה באילת, השתתפתי בדואתלון אולימפי לא מזמן וזהו האולימפי ה-3 שלי לצורך העניין. תאחלו לי בהצלחה

הכתבה!
הנה הכתבה שעשו עלי בשביל עיתון הבין תחומי, פיוז’ן. הצוות בא לבקר אותי בהולמס פלייס כדי לצלם את התמונה הזאת. יש עוד כמה תמונות שהם צילמו. אצרף אותם גם לפוסט.