רכיבה אחרונה.  האמת שעד היום לא הרגשתי ממש עצב בקשר לנסיעה שלי לשיקגו. אני מתחילה לחשוב שאולי השפיעו עלי אלמנטים חיצוניים כמו האנטי-אוקסידנטים* שקובי הזריק לוורידים ואולי החומוס** שאסנת הביאה (מ’מגה’) עשה לי משהו בגרון.  לא חשבתי על התחממות כדור הארץ כל היום לשם שינוי אז העצב לא בא משם.  יש סבירות גבוהה שאולי אני מתחילה לקלוט שאני עוזבת את כל האנשים, המציאות והעולם שאני מכירה. (מספיק דרמטי?)

אין דרך טובה יותר להגיד ‘ביי’ מאשר 111 קילומטר של רכיבה במסלול ג’ירו השרון^.  יכולתי להתחיל מצומת רעננה אבל זאת הרכיבה האחרונה וצריך להפציץ בנפח.  ארבע שעות רכיבה עברו כמו טיל יפני על סטרואידים וכבר איכשהו הגענו לכפר הירוק.  We didn’t pass go and didn’t collect 100 dollars.

באמצע הרכיבה החלטתי שאני חייבת איזה פאנצ’ר אחרון^ לדרך כדי לנוח טיפה ולתת משמעות לרכב ליווי הצמוד.  מהר מאד החלפתי גלגל והמשכנו הלאה.  רק עצרנו למים ופיפי***.

אחרי הרכיבה הזריזה, התכנסנו שוב כולנו כדי לחגוג לי ‘ביי’.  היה המון המון אוכל וכולם תרמו עם המאכלים הביתיים שלהם.  נינה הכינה סלט נינה, פבל הכין סלט פבל, ירון הכין סלט פירות, דני הביא פשטידה ואני את הבעלי מתים.  אכלנו עד כדי החזרת הקלוריות העבודות ואז, אחרי הקינוחים, התחיל הגודביי האמתי.  קובי ונינה**** אמרו לי כמה דברים בקשר לרכיבה ולזמן הרב שבילינו ביחד.

כשהצטרפתי לקבוצה ורכבתי בקלילות מערד לים המלח וחזרה^, לא ידעתי אם אני מסוגלת להתמיד בקצב של אלופת הארץ ועוד תותחים כמו קובי ודני שלגמו קילומטרים כבר שנים על גבי שנים.  מרכיבה לרכיבה לא ידעתי אם אני אצליח לקום בבוקר ולא הרגשתי שכל העסק הזה בא לי בצורה טבעית בכלל.  לאחרונה אני ניסיתי הרבה מאד ‘תחביבים’ שונים ומשום מה דווקא הרכיבה ודווקא הקבוצה הזאת, Stuck.  לאחר תקופה, היה רגע בשלב כלשהו שבו פתאום ידעתי שאני קמה ביום שבת לרכב אפילו בגשם.  אפילו כשלא יורד גשם ומתחיל גשם תוך כדי רכיבה וממשיכים לרכב.  אפילו כשאין גשם אבל ירד אתמול ויש פאנצ’ר כל 2 דקות.  אפילו כשהזיעה של כל הקבוצה מריחה כמו אנטי-אוקסידנטים* מהלילה לפני ואפילו כשקובי שוכח לקום בבוקר. (זה לא ישכח *****

אחרי השלב הזה, הרכיבות פשוט הרגישו כמו המשך טבעי של השבוע ופספוס של רכיבה הרגישה כמו החמצה קשה.  מרכיבה לרכיבה למדתי המון על טכניקה, על רכיבה בכביש, על תזונה ובעיקר על כל האנשים.  עכשיו אני צריכה לקחת את הסטנדרטים שלי לקבוצת רכיבה ולהוריד אותם בצורה משמעותית לקראת שיקגו. אין ספק שקבוצה כזאת לא קיימת בשום מקום אחר.  נדירים הם הרוכבים שייקחו רוכבת מתחילה תחת חסותם בכזו צורה.

ועכשיו… תראו את הקליפ הבא ואת הגרסא שלי (אם זה לא עובד לחצו כאן).

סתם

אין לי כוח לרכב. סתם
יש לי כוח אבל זה מוקדם בבוקר. סתם
זה לא מוקדם בבוקר אלא לילה כי חשוך בחוץ. סתם
זה לא חשוך בחוץ אבל באלסקה יש אור כל היום. סתם
באלסקה אין אור כל היום, יש בערך שעה אחת של לילה ביום. סתם
אין שעה אחת של לילה זה כי לא מספיק כדי באמת לישון. סתם
זה כן מספיק אבל באמת לישון טוב זה שש שעות. במיוחד לפני רכיבה. סתם
לפני רכיבה אפשר לשרוד עם 5 שעות. סתם
5 שעות זה לא מספיק כדי לטפס את נס הרים למשל. סתם
אני לא יכולה לטפס את נס הרים. סתם
אני כן. סתם
רק כשאני בקבוצה. סתם
גם כשאני בלי קבוצה אבל לא ניסיתי. סתם
אף פעם לא ניסיתי. סתם
ניסיתי. סתם
לא ניסיתי. סתם סתם סתם

^ =ציניות
*אנטי-אוקסידנטים = יין איכותי
** חומוס של אסנת = הום מייד חומוס שאסנת הכינה.  קובי טען כי אסנת קנתה חומוס זה ב’מגה’ ענקית המזון.
***פיפי = היה פעם מים
**** קובי ונינה = אמא ואבא
***** הגעה לכפר הירוק רק כדי לשמוע צרצרים ולחזור להולמס פלייס עם הזנב בין הרגליים לשיעור ספינינג עלוב.

רק עוד דבר שלא יכלתי שלא לשתף
Fisher Price יצאו עם טריינר לילדים קטנים! תראו

12►

בבוקר לקחתי את הכרישה, נינה, ונסענו לצומת נחשון. בתחילת הרכיבה הרגשתי עייפות עצומה. התאמנתי פחות בשבוע הזה בעקבות התחרות משבוע שעבר והרגליים שלי אותתו לי שהם מוכנות רק ללחוץ על הדלק ועל הברקס – רכיבה כזאת זה מחוץ לשאלה. (תתחילו להתרגל לתרגם לעצמכם כי זה רק יחמיר). בכל זאת, כמיטב המסורת, המשכתי עוד סיבוב ועוד סיבוב וכבר איכשהו עברה לה שעה של קירות וטיפוס לא פשוט.

פתאום הגעתי לחלק הכי יפה ברכיבה – rolling hillsבין העצים…
אני רגילה לראות את הנוף הזה מאד מהר מכוון כשאני מגיעה אליה בירידה אבל עכשיו המהירות היית קצת יותר ירודה ויכולתי לשים לב יותר לנוף. לאחר מכן היית ירידה מהירה מאד, במיוחד בגלל שרכבתי על הגב של קובי. ירדנו כל כך מהר שפחדתי להעביר את העישונים שלי מהגלגל האחורי של קובי, לשעון פולאר. אחרי הירידה הזאת שכחתי איך קובי נראה בלי חיוך מרוח על הפנים.

הגענו לבר בהר להפסקת קפה כמובן. מי שראה את בר בהר מרחוק, היה חושב שמחלקים שם אופניים עם הקפה – היה מפוצץ.

יש גם קומיקס וגם דופק.

פינה חדשה! פינת ה Tour de France

קודם כל למי שיש google earth – חובה להוריד את כל מסלול הטור כדי לראות בלוויי
זה נראה משהו בסגנון הזה (כשנכנסים פנימה אז אפשר לראות מסלולים בודדים)

כדי להוריד את הקובץ לחצו כאן

אני ארשום לכם כמה מושגים שאני לא הכרתי במהלך הצפיה שלי בטור. בעתיד אני ארשום את המחשבות שלי לגבי התחרות עצמה. אני פשוט לומדת הרבה תוך כדי ואני… להשוויץ

Breakaway, or break in short, is when a small group of riders or an individual have successfully opened a gap ahead of the peloton.

There are types of riders :

Climber, A rider who specialises in riding uphill quickly, usually due to having a high power-to-weight ratio.
Descender ,A cyclist who excels at fast descents, often using them to break away from a group, or bridge a gap.
Sprinter , Has the ability to generate very high power over short periods (a few seconds to a minute) allowing for great finishing speeds, but is usually unable to sustain sufficiently high power over long periods to be a good time trialist, and is usually too big to have a high enough power-to-weight ratio to be a good climber.
All-rounter , A racing cyclist who excels in both climbing and time trialing, and may also be a decent sprinter. In stage races, an all-rounder seeks a top-10 place in the General Classification. Eddy Merckx and Lance Armstrong were both notable all-rounders; Jan Ullrich, Ivan Basso and Alejandro Valverde are more contemporary examples.

Finally, my favorite new word
Echelon , (French) a line of riders seeking maximum drafting in a crosswind, resulting in a diagonal line across the road.

נתחיל בקליפ קצר להמחשה :

התכנון היה כרגיל ביום לפני התחרות: לקום מוקדם ביום שישי, להירגע כל היום, להתארגן לתחרות, לאכול ארוחת ערב טובה של פסטה בסביבות 7 ולהיות במצב מאוזן בסביבות עשר בלילה. במצב הזה אני אמורה לקום כמו גדולה מוקדם בבוקר, לשרוק לצלילי השירים ברדיו ולהפציץ בתחרות. מיותר לומר שזה לא ממש קרה.

חזרתי עם האופניים מהחנות אחרי שהייתי משוכנעת שהם כשירות לתחרות. ליתר בטחון, עשיתי אתם סיבוב והכנסתי קצת אויר לגלגלים. פתאום שמעתי פיצוץ! הלכה הפנימית החדשה וישר הלכתי להביא אחת חדשה (לא נורא). אחרי שהחלפתי אותה, גיליתי שיש חור בפנימית החדשה… מוזר… ניסיתי שוב.. עוד חור והפעם לא נשארו פנימיות. הפרצוף שלי נהיה חם והכפות ידיים שלי התחילו לדמוע… אפילו האוצר מילים שלי התדרדר למילה אחת בלבד – שיט.

האצבעות שלי אוטומטית התקשרו לקובי (המסטר של קבוצת הרכיבה IWCC)וניסיתי בטון רגוע להסביר לו שיש לי מצב חירום (היה כבר 7 בערב). הוא היה בדרך לתחרות אופניים אז התקשרתי לנינה ואפילו קפצתי אליה לכפר-סבא. היא הכניסה לי פנימית חדשה והזמינה את מתקן האופניים האישי שלה כדי שיעזור. כבר 8 בערב אבל לפחות יש לי אוויר בגלגל ואני יכולה להיות רגועה.

הגעתי הביתה, נגעתי בגלגל ו… אין אוויר. עוד הפעם נהייה לי חם והתחלתי לתהות איך היום המושלם והתכניות המושלמות שלי כל כך השתבשו. שוב התקשרתי לנינה והפעם קפצתי למתקן האופניים האישי שלה (עוד הפעם נסיעה לכפר-סבא). הוא הדביק טייפ על הפנים של הגלגל עצמו ושוב שם פנימית חדשה. תוך כדי בדיקה מתמדת של הגלגל, הגעתי הביתה… והשעה היית כבר 10 בלילה. הפסטה חיכתה לי אבל היין היה הרבה יותר מפתה כדי להרגיע את הלחץ. ב 11:20 הייתי במטה – Crisis Averted

התחרות

התארגנתי בשטח החלפה ושוב כדרך פלא, התחרות התחילה. השחיה לקחה לי 32 דקות, האופניים לקח 1:05 והריצה בסוף 53 דקות – סה”כ 2:31. מקום 101 סה”כ ומקום שני בקטגוריה!

ה Aerobar החדש שלי היה מדהים והעובדה שהיה מותר דרפטינג הקלה עלי מאד ברכיבה. מצאתי לעצמי קבוצה של גברים שרכבו ביחד איתי כמעט כל הדרך. אפשר לומר שתרמתי מאד לדבוקה שנוצרה ובסיבוב האחרון אפילו התפצלתי מהם. הבטתי לאחור וראיתי שהם כבר נפלו ממני. העזרה שקיבלתי השאירה לי כוחות לריצה שממנה מאד חששתי. מצוידת בכדורים נגד דלקת וטייפינג יפני בצבע ורוד זוהר, יצאתי לריצה. בריצה אפשר לומר שהיה… חם. היה לי קצת קשה מכוון שלא רצתי כבר יותר משבוע אבל איכשהו הגעתי לקו סיום. בדרך עקפתי מישהי בקבוצת גיל שלי אז מאד שמחתי כי ידעתי שאני צריכה לעקוף שתיים כדי להיות במקום שלישי. בסיום, הקבוצת רכיבה דיסקסה על התחרות ונרגענו קצת. לאחר מכן, הופתעתי לגלות שאני בעצם מקום שני!! גם עכשיו האוצר מילים שלי התדרדר למילה אחת – Woo Hoo!! טוב , זה שתי מילים… טוב, הם לא מילים… אל תהיו קטנוניים.

טריאתלון הבא כנראה יהיה רק ב 17 לאוגוסט בארה”ב.
טריאתלון בשם North East Maryland Triathlon

12►

היום רכבנו לחריש ושם פגשנו את העליונה. לא בדיוק עשו בינונו הכרות והאווירה היית מאד רצינית. עלי אישית זה לא משפיע מכיוון שיש לי מספיק רצינות בחיי ובתחום האופניים אני מעדיפה להנות ולקחת הכל בקלות (לעבוד קשה אבל לא לקחת קשה). שאר אנשי העליונה היו מאד קשובים למלך כשהוא הסביר על מדידת הזמנים לעליה. הזניקו אותנו בשלשות כל פעם וכמו קסם, המלך הופיע בסיום ואמר לנו בכמה זמן סיימנו.

אחר כך רכבנו למקום שבו יכלנו לעשות סיבובים סביב עצמינו. בכל סיבוב, המלך אמר לי משהו אחר: “למה אין לך כפפות?” (שכחתי באוטו) , “תמצאי מישהו ותדבקי אליו” , “שימי ידיים למטה” (הכוונה על הקידון). בתור מי שרגילה לעידוד, היה לי מוזר מאד לשמוע צעקות אבל לקחתי הכל לתשומת ליבי והמשכתי. בסיבובים הראשונים באמת לא שמתי את הידיים בחלק התחתון של הקידון מכיוון שפחדתי מהפניות, אבל בהמשך האומץ שלי עלה ובאמת נשארתי עם הידיים למטה בכל הסיבוב.

התרגיל הבא היה דומה אבל הפעם רק למשך רבע שעה. בפעם הזאת אני מאד השתפרתי ואני חושבת שחלק מהבנות קצת התעייפו ויכלתי לעקוף אותם. היתה אחת שהיית צמודה אלי כל הדרך והיא עודדה אותי – כמה כיף! ברגעים האלה דווקא מאד נהניתי ולא הרגשתי את הסיבובים.

כשנינה איימה שהחטיף אנרגיה הולך לצאת מאותו המקום שממנו הוא נכנס , הבנו שהגיע הזמן להפריד בין IWCC העליונה והתחתונה. הודענו למלך, נתי, וחזרנו ברכיבה לנקודת יציאה. שם כמובן התענגנו על סנוויצ’ים וקובי ופבל פינקו אותנו ביין טעים

לחצו להגדלה

אמנם בתמונה אני לא לובשת את החולצה של ה IWCC אבל עכשיו אני proud owner של חולצה בדיוק כזאת. היום כשאנחנו רוכבים אנחנו נראים כמו עדר של כבשים או להקה של ציפורים או שיירה של נמלים או תיירים יפנים .. אנחנו נראים אותו הדבר. האמת שזה נראה מאד יפה ומקצועי, רק חבל שלא תמיד אני עומדת בקצב. כשזה קורה אני נראית כמו הכבשה שחורה , או ציפור שנתקע בחורף או נמלת דם או תייר בצפון קוריאה… לבד…

אף פעם אני לא באמת לבד. במיוחד ביום שבת (למשל) מכוון שסחבתי את המדריך ספינינג שלי לרכיבה שיצאה מצומת נחשון לצומת ראם לזכריה לצומת האלה לצור הדסה לנס הרים לצור הדסה לרמת בית שמש למחסיה לאיזור תעשיה בית שמש לשמשון ליער הנשיא להראל ובחזרה לנחשון. בהתחלה קצת התעכבתי אבל לאט לאט נכנסתי למוזה וגם היית עליה כמו שאני אוהבת, בשיפוע.

בעליות, אני הבן אדם המקשיב הכי טוב שיש. כמו בשיתוק של כל הגוף, אני מביעה את עצמי בעליה בעזרת מצמוצי עיניים ולכן אנשים יכולים לדבר כמה שבא להם. הכי מצחיק אותי כשהם אומרים לי “אל תדברי, אני אדבר” ואני אפילו לא מסכימה וורבלית, אני רק ממצמצת. כל האנרגיות שלי מרוכזות בעליה, בנשימה ובהקשבה כמובן. בזמן העליות קובי הופך להיות מדריך טיולים נלהב וככה אני לומדת איזה פרח ואיזה ציפור אני רואה. האמת שאף פעם לא הבנתי את היתרון שיש בידע על פרחים. איזה תועלת יש בידע כזה? אולי אפשר לשלב את זה עם משהו מעניין יותר כמו למשל : ‘קורס יין ופרחים’ או ‘קורס צילום ופרחים’ (דווקא מתאים…) או ‘קורס סיבוכיות וחישוביות ו… פרחים’ (פחות מתאים). הדבר היחיד שאפשר לעשות באמת, זה לצלם את הפרח ולפרסם ספר של פרחים כדי שאחרים ידעו איך קוראים להם. זה יעיל כמו ללמות תורה.

ואיך אפשר לשכח את היומולדת של ירון 3 (הידוע בציבור כירון היפה יותר). ירון חגג לנו עם בקבוק יין בסוף הרכיבה. אין כמו Isostar ויין מתערבבים בבטן אחרי פעילות גופנית ולפני נסיעה של שעה. ירון 3 בן 30… אולי נקרא לו ירון 30. אני לא חושבת שהוא יאהב את זה כל כך אבל תמיד אפשר לנסות. ירון היפה יותר, מזל טוב!! שירבו הרכיבות שלנו ושתזכה לעוד 90 שנה במקרה בטוב.

דופק :

זמן : 3:13
מרחק : 84.6 ק”מ
מהירות ממוצעת : 26.2 קמ”ש
מהירות מקסימלית: 74.9 קמ”ש (בירדההההה)
קדנס ממוצע: 84
קדנס מקסימלי: 130.

12►

אז למי שלא יודע, יש קצת קאובוי בתוכי ולכן החלטתי לשנות את המילים לאחד משירי הקאנטרי הקלאסים בשם Big rock candy mountain ל Big long car-less highway.

חוץ מזה החלטתי לפנק אותכם בקומיקס במקום התמונות הסטנדרטיות וכמובן , גרף הדופק המפורסם רק שהפעם יש עליו כמה הערות

קודם אתם צריכים להבין את השיר האמיתי ואת המנגינה אז הביטו בוידיא הבא

להלן המילים החדשים לשיר ותוכלו לראות את המילים המקוריים כאן

One evening as the sun went down
and the air in the tyre’s pumpin’
along came a cycler cyclin’
and he said boys I’m not going

I’m headed for a land that’s far away
beyond the latrun circuit
So come with , I’ll let you see
the big long car-less highway

In the big long car-less highway
all the roads are 10 times wide
and the people all are friendly
and the cyclists they just fly
You will never get a פאנצ’ר
cause nothin’s in your way
So come with me , I’ll let you see , the big long car-less highway.

In the big long car-less higway
The weather’s always nice
and you’ll never have a injury
so there is no need for ice

Your Isostar refills itself
and your energy is high
So come with me, you have to see, the big long car-less highway.

In the big long car-less highway
A helmet is not seen
You can fall and even tumble
and you wouldn’t bust a seem

The roads are always downhill
if it’s uphill you don’t sweat
If you come with me you’ll finally see, the big long car-less highway

In the big long car-less highway
Your always with your friends
and coming home is optional
as we speed along the bends

A feast is always waiting
at the end of every ride

so come with me , to see the land,
where you wear a watch but still get a tan,
and you dont’ have flies that sting your eyes,
int the big long car-less highway

תחצו על הקומיקס כדי לראות את הגודל המלא

איך אפשר בלי הדופק וכמה נקודות ציון שהיו לנו

זמן כולל : 4:15
מרחק כולל: 109.5 ק”מ
מהירות ממוצעת : 27.3 קמ”ש
מהירות מקסימלית: 62.45 קמ”ש (Daaaaaaaamn)
קדנס ממוצע: 93
קדנס מקסימלי : 125
קלוריות: 2327
דופק: